לואיז גליק / דַּיִּשׁ   אוֹר הָרָקִיעַ מֵאֲחוֹרֵי הָהָר אַף שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִסְתַּלֵּק – אוֹר זֶה הוּא כְּצֵל שֶׁמֶשׁ, הַחוֹלֵף עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.   לִפְנֵי כֵן, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ גָּבוֹהַּ הָיָה, לֹא יָכֹלְתָּ לְהִתְבּוֹנֵן בָּרָקִיעַ בְּלִי לְהִתְעַוֵּר. בִּשְׁעַת יוֹם זוֹ הַגְּבָרִים אֵינָם עוֹבְדִים. הֵם שׁוֹכְבִים בַּצֵּל, מְחַכִּים, נָחִים; תַּחְתּוֹנֵיהֶם מֻכְתָּמִים בְּזֵעָה.   אַךְ מִתַּחַת לָעֵצִים קָרִיר, כְּמוֹ בַּקְבּוּק … המשך לקרוא לואיז גליק – שלושה שירים